עידו ישראל בן 14 מירושלים, אוהד פורטלנד והפועל ירושלים.

אם גם אתם מעוניינים לשלוח מאמרים לאתר ניתן לעשות זאת דרך תיבת "צור קשר" או במייל – hoopsil2020 בג'ימייל.קום. מערכת הופס כאן בשבילכם.

*

אחרי שנה מאכזבת, פציעה לא קלה של בן סימונס והדחה בסוויפ בסיבוב הראשון לסלטיקס, נשמעו הרבה ביקורות על הצוות המקצועי והשחקנים של פילדלפיה. בדיוק ארבעה חודשים לאחר ההדחה הכואבת מול הסלטיקס, ואחרי פגרה רבת מהלכים שקטים הסיקסרס פתחו את העונה, והם נראים מעולה. עד כמה מעולה? הם במאזן 2-7 משקף, ומציגים יכולת נהדרת וכדורסל יפה, עכשיו נשאר רק לחשוב, איך לא ראינו את זה בא?

פילדלפיה התחילה את הקיץ עם הנחתת שם גדול לצוות המקצועי, דריל מורי כנשיא לענייני כדורסל, והצוות של אלטון בראנד (הג'נרל מנג'ר) ודריל מורי התחיל לעבוד מסביב לשעון. הקיץ של פילדלפיה כלל החתמות ושינויים רבים, כולל החתמתו של דוויט הווארד. המרכזיים שבהם היו: החלפת ג'וש ריצ'רדסון בסת' קרי (ובחירת סיבוב שני שהפכה להיות טיילר ביי), החלפת אל הורפורד בדני גרין, וגולת הכותרת, פיטורי ברט בראון, שאימן את הקבוצה פשוט נורא בשנים האחרונות, והחתמת דוק ריברס. חלק מהמהלכים, כמו החתמתו של ריברס, נעשו לפני המינוי של מורי.

על הנייר לא מדובר בשינויים משמעותיים כמו החתמת שחקן מהטובים ביותר בליגה, אבל שמסתכלים על הרוטציה של הסיקסרס אפשר להבין מה נעשה פה. קבוצה שהבעיה העיקרית שלה היא חוסר באיום מחוץ לקשת, משיגה פה קלעי עילית, שקלע בקריירה שלו ב-45% אחוז מקשת השלוש ועד עכשיו העונה קלע באחוז לא הגיוני של 59.5% מהשלוש על 5.3 ניסיונות למשחק!

בנוסף לסת' היא משיגה את דני גרין, שאמנם נתן תצוגה איומה בבועה, בעיקר מחוץ לקשת, אך עומד על 40% בקריירה, ושומר נהדר שיכול לחפות על חסרונו של ג'וש ריצ'רדסון בצד ההגנתי. החיסרון של הורפורד בעיקר מתבטא בדלילות יחסית בעמדת הפאוור פורוורד, אך זהו מחסור שפילי מצליחה להסתדר איתו עד עכשיו עם טוביאס האריס כסטרץ' 4.

המהלכים של פילי הקיץ שהובילו לשיפור אדיר מחוץ לקשת השלוש עד כה ופותר, באופן די מוצלח אך לא מלא כל עוד סימונס וגרין לא קולעים, את הבעיה הגדולה היחידה שהיתה להם – הריווח. עכשיו כשהם מאיימים בצבע, משופרים מחוץ לקשת ועושים עבודה טובה בהגנה הקבוצה הזאת נראית מאוד קשה לעצירה.

הסיבה הכי גדולה לאופטימיות בעיר הגדולה ביותר בפנסילבניה, היא שלושת הכוכבים הגדולים שלה: בן סימונס, ג'ואל אמביד וטוביאס האריס. בן, שפתח את העונה עם המספרים הרגילים שלו וממשיך לספק הגנה נהדרת, מפתיע אותי דווקא בצד ההתקפי. סימונס מנהל את המשחק בצורה יותר בוגרת מבעבר, ויודע לעשות את השילוב בין קבלת החלטות הנכונות מבחינת השטף ההתקפי, לבין לעזור להכניס את חבריו לקבוצה למשחק, בצורה חלקה ומוצלחת יותר. לסימונס תמיד היו היכולות הללו אבל השנה זה מרגיש עד עכשיו שזה הרבה יותר טבעי לו, והוא עושה את זה יותר טוב.

ג'ואל אמביד פתח את העונה בסערה, משפר את כל הנתונים הסטטיסטיקות מהשנים הקודמות עם 24.6 נקודות, 11.8 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים, 1.8 חסימות ו-1.1 חטיפות (לעומת 1.3 ו-0.9 בשנה שעברה). אז נכון, זו דגימה מאוד מאוד קטנה, אבל אמביד בא להראות לנו השנה שהוא הגיע לכסח. עד עכשיו, כשהוא שולט בצבע ביד רמה כמעט בכל משחק, בפילדלפיה לא מאוכזבים. הוא נמנע מעבירות – בשנה שעברה היו לו 3.4 ב-29 דקות למשחק, העונה 2.3 ב-32. רק במשחק אחד, נגד ברוקלין, הוא עשה יותר מ-3 עבירות. בעונה הקודמת הוא עשה זאת 13 פעם ב-51 משחקים.

הכוכב השלישי, טוביאס האריס, הוא כנראה ההפתעה הכי גדולה. הפורוורד בן ה-28 ספג ביקורות קשות בשנה שעברה בבועה ורבים טענו שהוא לא מצדיק את חוזה העתק שהוא מקבל (180 מיליון ל5 שנים). למרות זאת האריס פתח את העונה בסערה גדולה. עם כמעט 20 נקודות למשחק, ב-45% מהשלוש, ותוספת של 8 ריבאונדים בערב, טוביאס משחק ביכולת שלא ראינו ממנו אף פעם. אם הוא ימשיך ככה, השמיים הם הגבול בשביל הקבוצה הזאת. עונת השיא הקודמת של האריס, אגב, הייתה גם היא עם דוק ריברס כמאמן.

אז נכון, יהיו להם משחקי נפל כמו שראינו מול הנטס בשישי לפנות בוקר (בכל זאת קבוצה שמונהגת על ידי שני כוכבים צעירים), ואנחנו עדיין לא יודעים איך הם יחזרו מהבידוד שנכפה עליהם מכיוון שסת' קרי חיובי לקורונה, אבל אפשר להאמין שעבור הקבוצה הזאת, ביכולת הכי טובה שלה, השמיים הם הגבול. כמו שכתוב בקטן במסווה של אחד הבתים במדי הסיטי אדישן של פילדלפיה העונה, Trust The Process. שווה לכם.